שיר מאת דורי מנור 
                                אומדאָיִק ביסטו, איך – דערוויַיל אומדאָרטן.
                                (לא-כָּאני אתה, אני – לעת-עתה לא-שָׁמי)
 
                                                               אברהם סוצקעווער (סוצקבר), ליטא 1913 – תל אביב 2010
 
פְּגִישָׁה שְׁנִיָּה עִם סוצקעווער. בַּקֶּצֶף שֶׁל הַדָּיֵאט
סְפְּרַיְט יוֹנַת הַנֶּפֶשׁ מְשַׁכְשֶׁכֶת אֶת לִבָּהּ.
– הֵיכָן נוֹלַדְתָּ, סוצקעווער? – אֲנִי בְּמוֹ-יָדַי אֶת
מְקוֹם הֻלַּדְתִּי כָּרִיתִי: הָעוֹלָם הַבָּא.
 
פְּגִישָׁה שְׁנִיָּה עִם נֶפֶשׁ עֲטוּפָה נְיַר-זְכוּכִית.
– הֵיכָן נוֹלַדְתָּ, סוצקעווער? – בַּשֶּׁקֶט הַוּוּלְקָנִי.
יוֹנַת בַּזֶּלֶת מַלְבִּינָה בָּעַיִן הַבְּדָלְחִית.
תִּשְׁעִים שָׁנָה הִיא מַלְבִּינָה, אַךְ מַבָּטָהּ לֹא-כָּאנִי.
 
פְּגִישָׁה שְׁנִיָּה? מוּטָב אוּלַי לוֹמַר: פְּגִישָׁה נוֹסֶפֶת.
כִּי רַק אֶתְמוֹל רָעִינוּ בָּאֲגַם שֶׁבִּטְרָקַאי
דָּגִים מְעוֹפְפִים, וְצוֹעֲנִים שְׁחֹרִים כַּזֶּפֶת
בַּבְּדֹלַח נִחֲשׁוּ אֶת הֶחָשׁוּךְ בַּחֲשָׁקַי.
 
וְרַק אֶתְמוֹל נִתַּרְנוּ מִן הַיַּעַר, פַּרְטִיזָנִים
שֶׁכּוֹחַ הַכְּבִידָה אֵינוֹ מַסְפִּיק לְהַפִּילָם.
מֵאָז אָנוּ דּוֹאִים עַל הַמֶּרְחָב הַמְּאֻזָּן עִם
בְּרִיּוֹת מְכֻנָּפוֹת שֶׁלֹּא יָנוּחוּ לְעוֹלָם.
 
בְּעֶרֶב תֵּל אָבִיבִי בֶּן תִּשְׁעִים וּבֶן סְחַרְחֹרֶת
יוֹשְׁבִים עַל דָּיֵאט סְפְּרַיְט וּמִשְׁתַּכְּרִים מִן הַשִּׂיחָה.
– הֵיכָן נוֹלַדְתָּ, סוצקעווער? – בַּשִּׁיר הַבָּא. זָכוֹר אֶת
אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ הַזְּמַן, וּכְתֹב. עַכְשָׁו תּוֹרְךָ.

(מתוך הספר "בריטון", הוצאת אחוזת בית, 2005)

השארת תגובה