האתר החדש של משה סקאל
לאתר החדש: ביוגרפיה, ספרים, ביקורות, ראיונות, פרסומים וסרטונים: www.moshesakal.com/hebrew
השקעתי בו את כל מחשבתי, את כל לבי, את חיי אפילו
מאת משה סקאל קראתי פעם שאחת המשאלות הנפוצות ביותר בקרב צרפתים לקראת השנה החדשה, היא זאת: "השנה אקרא את פרוסט". אלא שכדי לקרוא את פרוסט, נחוץ זמן. ואפילו כל זמנו של הקורא נתון בידיו,
הסופר שדרס את מבקר הספרות שלו
מאת משה סקאל איור: תמר דברת Pole Pole בהתחלה הוא שמע בום. הוא הרגיש מכה קהה והכידון נמעך אל צלעותיו. היה ברור לו שהוא פגע במישהו, בהולך-רגל ממין זכר, בהיר, מעט מתולתל. אבל בשום פנים
תהילתו של משחית המידות
"מדוע המחזות שלך אינם טובים יותר?" שאל פעם הסופר הצרפתי אנדרה ז'יד את אוסקר ויילד, והמשיך: "הרי הטוב שבך בא לידי ביטוי בדבריך. מדוע אינך כותב אותו?" "המחזות שלי", ענה ויילד, "אינם טובים כלל וכלל,
המדריך לאיש הספרות בן זמננו
כל סופר יודע שלא כדאי לו להביע את דעתו הנחרצת בנוגע למה שמתרחש בקריית ספר. בדרך כלל כדאי להם, לסופרות ולמשוררים, שישתקו: אם הם מועמדים לפרסים, הם ייחשבו למתאבדים אם יפצו פה. אם אינם מועמדים
מה יותר חשוב – הולדה או יצירה
סופרים חיים במתח בין חייהם ובין היצירה, ולעתים עליהם להכריע לטובת היצירה, המנוגדת מעצם טבעה לדבר שרוב הבריות מחשיבות אותו ל"חיים". הרשימה התפרסמה בהארץ. מאת משה סקאל כשהתארחה סימון דה בובואר בקיבוץ, בעת שביקרה בישראל
זה הגיע עם הליבידו
מתוך מדור בעיתון הארץ: האם יש יום אחד כזה, או רגע מסוים, שבו אדם רוצה להיות סופר? מדור שבועי מחזיר סופרים אל ההארה הנדירה ההיא בראשית היה הסיפור. ישבתי בחדרי וכתבתי אותו. בבת אחת
חיי הנדודים והחירות הגדולים
סיפורם של הבוהמיינים, האמנים המקוללים בני המאה ה 19, צאצאיהם הרוחניים של הצוענים. יומן מסע בפריז, סתיו 2012 קטע מיומן המסע פורסם ב"הארץ". לקריאה לחצו כאן. מאת משה סקאל ליאיר כשעזבתי את תל-אביב ועברתי להתגורר