מתוך מוסף שבוע הספר, הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1171649.html הספרים המומלצים לשבוע הספר | הרוטשילדים מסוריה מאת משה סקאל 2014 לא תוכרז כשנת "110 שנים להולדתו של אבות ישורון". בשנה זו לא תיפתח תערוכה בסימן חייו ושירתו של
אני שרוי ביגוני והדבר גורם לי אושר" מאת משה סקאל קובץ הרשימות שכתב רולאן בארת אחרי מות אמו הוא מדריך הופך קרביים לאותם בּוּרים מאושרים שעדיין לא התנסו באבל כזה מתוך עיתון הארץ, מוסף
משה סקאל | לידתו המחודשת של הסופר מאמר ב"הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1145707.html "כשהתחילו לדבר על הספר האלקטרוני, אמרתי לעצמי שאת המהפיכה הזאת אני לא רוצה לראות. היה לי ברור שבניגוד לתחומים כמו מוסיקה וקולנוע, עולם הספרות צריך
"איך יכולת לכתוב דברים טובים על הספר הנורא הזה?" הוא שאל סוף-סוף, ואפשר היה לראות שעל אף שחלפו חודשים ארוכים מאז פרסום הרשימה, העניין עדיין מעסיק אותו. בשנה האחרונה, בכל פעם שנתקלתי בדן דאור –
הרשימה: לא 'סקאל ספורט ולא נעליים' – הסבר קצר הרשימה: חמישה דברים שלא ידעתם עלי הרשימה: על הכאב של הארץ, מכוני כושר ואהבת הבדידוּת "ארזת לבד?" – תרגילי סגנון יומני מסע יומן מרוקו יומן ברזיל יומן
חצי שעה לאחר מכן אני הולך לבד ברחוב – חגורת כסף אחת למותני, גרב סודי מלופף סביב ירך ימין, אני נכנס לבנק ומושך כסף, יוצא לרחוב ומסתכל לצדדים, "מי עוקב אחרי?", ואחר-כך אני מתיישב בבר
ב"סנטרו", המרכז הישן של סאו פאולו, מסתובבים אנשים עם שכמיות שעליהן כתוב: "מוכרים וקונים זהב", ורוכלים של סחורה גנובה או מזויפת. בקרן אחד הרחובות ראינו סטודיו לריקוד, שחלונו פונה לרחוב, ובו מחוללים כמאה
שנתיים ושלוש שנים אחרי שפרסמתי את היומנים המפורטים של הנסיעות לברלין ולספרד, באיחור מרהיב של שנה בדיוק – וכמה ימים לפני נסיעה מתוכננת לקהיר – אני מפרסם היום את היומן הבלתי מלא הזה, את היומן
מדאם לה-גיד, בעלת המלון, היתה אישה תמירה כבת שישים, שעל ראשה מתנוססת תסרוקת מטופחת בצֶבע בז'. היו לה ראש זעיר, גוף מוצק וקול צווחני. בניגוד אליה, בעלה – יהודי ממוצא אלגי'ראי – היה אדם חייכן
§187 כי יחטא גבר עם פרה, תועֵבַה היא ויומת. אל שער הארמון יובילוהו ויהרגֵהו המלך או יחַיֵהו. אך למלך בַּל ייגש . §188 כי יחטא גבר עם כבשה, תועֵבַה היא ויומת. אל שער הארמון יובילוהו