הרומן ראה אור בינואר 2007, בהוצאת "ידיעות ספרים", סדרת פרוזה

מקבץ קטעי ביקורת:

"משה סקאל כותב כתיבה חמה, ויודע להבדיל היטב בין חום לבין סנטימנטליות".
פרופ' נסים קלדרון, מתוך אירוע לכבוד צאת הספר בחנות "תולעת ספרים"
 
"'אחייך אלייך, אחייך' הוא רומאן מורכב ואניגמטי, שהזכיר לי – בסגנונו ובתכניו – את סרטי הגל החדש הצרפתי, ובעיקר את 'המדבר האדום' של אנטוניוני".
עמרי הרצוג, "הארץ", תרבות וספרות
 
"הסיפור שובר לב פעמיים: בפעם הראשונה כשאנחנו קוראים אותו כילד –  הרי אנחנו תמיד גם ילד שמנסה להשתחרר, ובפעם השנייה כהורה לילדים שמנסים או שעוד ינסו להשתחרר".
מיה סלע, "תל אביב"

"…מדובר ברומן מרשים, ולו בזכות התמדתו העיקשת בהתחקות אחר קשרים אנושיים עדינים. סקאל מיטיב להראות אות החמקמקות הבלתי נסבלת הזו: קשרים הדוקים כל כך – בין אם לבנה, בין קורא לגיבור – ממלאים את עולמו של אדם ואז נעלמים באחת, עם המראתו של מטוס סילון, עם הפיכת הדף האחרון בספר".
אבי וקסמן, "עכבר העיר"

"סקאל הוא סופר משכיל ומודע מאוד, שלוקח מכל הבא ליד, משירים ומספרים, ואינו חושש להיות מושפע מ"האודיסיאה" של הומרוס כמו מגדולי הספרות המודרנית".
יעל ישראל, NRG

"הסיפור של עמיחי דרך המבט שלו ושל אמו יוצר תמונה רגישה להפליא. (…) למרות המרחק, דומה שהם נוצרים ביניהם איזו קירבה סמויה, פרטית, שנחשפת בעדינות ורגישות רבה במהלך הרומן".
מאיה פלדמן, "לאשה"

"לפחות חלק מכוחו של הספר היפה זה נעוץ בעיני בכך שהוא ספר עדין ומעודן, אפילו מינורי במובן הטוב של המלה ויחד עם זה הוא גם ספר גדוש ומורכב שמעביר את הגיבור שלו ואת הקורא שלו מסע אנושי וספרותי אינטנסיבי, מסע שהוא גם בעקבות מסורת ומורשת יהודית, נוצרית, יוונית וישראלית". שי צור, מתוך אירוע לכבוד צאת הספר בחנות "תולעת ספרים"