הרומן ראה אור בינואר 2007, בהוצאת "ידיעות ספרים", סדרת פרוזה מקבץ קטעי ביקורת: "משה סקאל כותב כתיבה חמה, ויודע להבדיל היטב בין חום לבין סנטימנטליות". פרופ' נסים קלדרון, מתוך אירוע לכבוד צאת הספר בחנות "תולעת
לסבתי, יהודית (ז'ודית) פרינץ, במלאת שלושים למותה יום שלישי, 14 באוקטובר 2008 כבר יומיים את מתה, מתה כמו בחלומות שבּיעתו אותי שנים, כמעט מיום שאני זוכר את עצמי. סיפרו לי שנקברת אתמול אחר הצהריים, שהטקס
מאת משה סקאל איור: מיכל אריאלי סלח לי, כץ, על שהטלתי ספק באיכות הזהב שלך. בעצם, סלח לי על דבר אחר, שגיליתי את ערוותך ברבים. והלא אתה אמור לבקש
בשולחן לצדנו ישבו כמה מתושבי העיר, בשנות השלושים לחייהם, וניהלו שיחה ערה בערבית על ג'ורג' מייקל. בשולחן אחר ישבו ארבעה בחורים בחולצות צמודות ונעצו מבטים חמורים זה בזה. פתאום נשמעו קולות פיצוץ מנצרת עילית השכנה,
מאת ז'יל רוזיה יומן תל אביב (קטעים נבחרים) המדור המרכזי בגיליונו השביעי של כתב העת "הו!" הוקדש ליומנים אישיים. המדור נפתח בקטעים מתוך יומנו של ז'יל רוזיה, סופר צרפתי ומנהל ספריית היידיש של פריז, ששהה
"להוליך שולל את המוות" מאת ז'ורז' ברסאנס עברית: דורי מנור מתוך המופע: שלומי שבן, "ספר השירים שלי", גרסאות אישיות לשירים של אחרים צוותא, תל אביב, יום שישי 04.04.2008, 14:00 "שירים מעולים, נגינה מצוינת, שימוש מרענן
דבּר אל העצים והאבנים. אבי כמו בלע את לשונו וחזר להתעסק בשרשרת הסוררת, להלחים את חלקיה זה לזה לבל יתלשו ממקומם ויפלו מן הצוואר. עזבתי אותו וחזרתי לענייני. בשעה שש וחצי בערב הוא העיף מבט
ניגשתי ללשכת התיירות וביקשתי מפּקידת הקבלה שתמצא לי מקום להעביר בו את הלילה. היא נטלה את מפת העיר והצביעה על מין מבנה מלבני מוזר מעברו האחר של הנהר. "זה מנזר 'האבות המשיבים למוטב'", אמרה הפּקידה.
היה קר. גשם לא הפסיק לרדת, ונכנסנו לתפוס מחסה בחנות הצמודה לתחנת הדלק, מחנויות הדרכים האלה, שמוכרים בהן שמן מכוניות, ממתקים ומגזיני פורנו. מאחורי הדלפק עמדו שניים: גבר כבן שלושים וחמש, מוצק, מזוקן, לבוש
נסענו במטרו לצ'וּאקה, עַרְשׂנו צ'ואקה, ואכלנו כתמיד אצל חוסֶה, הברמן המשופם, זה שמחליף שלוש גופיות בכל משמרת – אחת צהובה, אחת ורודה ואחת ירוקה – ושיש לו טבעות על השיניים. אחר כך עברנו לבר אחר,