השקעתי בו את כל מחשבתי, את כל לבי, את חיי אפילו
מאת משה סקאל קראתי פעם שאחת המשאלות הנפוצות ביותר בקרב צרפתים לקראת השנה החדשה, היא זאת: "השנה אקרא את פרוסט". אלא שכדי לקרוא את פרוסט, נחוץ זמן. ואפילו כל זמנו של הקורא נתון בידיו,
מאת משה סקאל קראתי פעם שאחת המשאלות הנפוצות ביותר בקרב צרפתים לקראת השנה החדשה, היא זאת: "השנה אקרא את פרוסט". אלא שכדי לקרוא את פרוסט, נחוץ זמן. ואפילו כל זמנו של הקורא נתון בידיו,
"מדוע המחזות שלך אינם טובים יותר?" שאל פעם הסופר הצרפתי אנדרה ז'יד את אוסקר ויילד, והמשיך: "הרי הטוב שבך בא לידי ביטוי בדבריך. מדוע אינך כותב אותו?" "המחזות שלי", ענה ויילד, "אינם טובים כלל וכלל,
כל סופר יודע שלא כדאי לו להביע את דעתו הנחרצת בנוגע למה שמתרחש בקריית ספר. בדרך כלל כדאי להם, לסופרות ולמשוררים, שישתקו: אם הם מועמדים לפרסים, הם ייחשבו למתאבדים אם יפצו פה. אם אינם מועמדים
סופרים חיים במתח בין חייהם ובין היצירה, ולעתים עליהם להכריע לטובת היצירה, המנוגדת מעצם טבעה לדבר שרוב הבריות מחשיבות אותו ל"חיים". הרשימה התפרסמה בהארץ. מאת משה סקאל כשהתארחה סימון דה בובואר בקיבוץ, בעת שביקרה בישראל
מתוך מדור בעיתון הארץ: האם יש יום אחד כזה, או רגע מסוים, שבו אדם רוצה להיות סופר? מדור שבועי מחזיר סופרים אל ההארה הנדירה ההיא בראשית היה הסיפור. ישבתי בחדרי וכתבתי אותו. בבת אחת
משה סקאל | לידתו המחודשת של הסופר מאמר ב"הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1145707.html "כשהתחילו לדבר על הספר האלקטרוני, אמרתי לעצמי שאת המהפיכה הזאת אני לא רוצה לראות. היה לי ברור שבניגוד לתחומים כמו מוסיקה וקולנוע, עולם הספרות צריך
"איך יכולת לכתוב דברים טובים על הספר הנורא הזה?" הוא שאל סוף-סוף, ואפשר היה לראות שעל אף שחלפו חודשים ארוכים מאז פרסום הרשימה, העניין עדיין מעסיק אותו. בשנה האחרונה, בכל פעם שנתקלתי בדן דאור –
"עֶשְׂרִים שָׁנָה שָׁתַקְתִּי, /לֹא כָּתַבְתִּי שִׁירִים – רַק חָשַׁבְתִּי אוֹתָם . / רָדַפְתִּי אַחֲרֵי אַמְבּוּלַנְסִים. / מָכַרְתִּי טוֹסְטֶרִים לִישְׂרְאֵלִים בְּחוֹלוֹן . / וּכְמוֹ -כֵן מְאַוְּרְרִים שֶׁעָלוּ בְּאֵשׁ / וּמַכְשִׁירֵי פּוֹפְּקוֹרְן שֶׁנָּמַסּוּ עַל הַשֻּׁלְחָן בַּמִּטְבָּח. /יוֹם
"אחייך אליך, אחייך" הוא רומן לא מאופר, רומן של עירום. וכל איכויותיו של העירום מתגלמות בו: הנוכחות הלאקונית, המצויה לעצמה; שמות הפועל; סימני הזמן; הסודות של הבשר; וגם הידע של הדם, העור והשרירים, שמחליף ברומן
היום אני מצטרף לכל הבלוגרים הכותבים חמישה דברים שהקוראים אינם יודעים עליהם. נדמה לי שמה שהופך את המשחק הזה – שכבר הפך למסורת חובקת עולם – למוצלח כל כך, זאת העובדה שבסופו של דבר מדובר בקונוונציה אמנותית. זאת אומרת