המדריך לאיש הספרות בן זמננו
כל סופר יודע שלא כדאי לו להביע את דעתו הנחרצת בנוגע למה שמתרחש בקריית ספר. בדרך כלל כדאי להם, לסופרות ולמשוררים, שישתקו: אם הם מועמדים לפרסים, הם ייחשבו למתאבדים אם יפצו פה. אם אינם מועמדים
כל סופר יודע שלא כדאי לו להביע את דעתו הנחרצת בנוגע למה שמתרחש בקריית ספר. בדרך כלל כדאי להם, לסופרות ולמשוררים, שישתקו: אם הם מועמדים לפרסים, הם ייחשבו למתאבדים אם יפצו פה. אם אינם מועמדים
מי שינהג בחיפושית בכבישי ישראל, ישפשף את עיניו לנוכח היחס המלבב, האצילי כמעט, שהיא זוכה לו מידיו של הנהג הישראלי. לא צפירות ולא גערות, לא חרפות וגידופים ואף לא שריטות בפח. מתברר שלכל נהג, ויהיה
מדאם לה-גיד, בעלת המלון, היתה אישה תמירה כבת שישים, שעל ראשה מתנוססת תסרוקת מטופחת בצֶבע בז'. היו לה ראש זעיר, גוף מוצק וקול צווחני. בניגוד אליה, בעלה – יהודי ממוצא אלגי'ראי – היה אדם חייכן
§187 כי יחטא גבר עם פרה, תועֵבַה היא ויומת. אל שער הארמון יובילוהו ויהרגֵהו המלך או יחַיֵהו. אך למלך בַּל ייגש . §188 כי יחטא גבר עם כבשה, תועֵבַה היא ויומת. אל שער הארמון יובילוהו
רשימה חדשה ב- Ynet: כתיבה הומוסקסואלית: יש דבר כזה? לסופר משה סקאל לקח זמן להחליט אם לכתוב בלשון זכר או נקבה. הוא היה צריך את פריז, ז'אן ז'נה ואפילו את שמואל הנגיד
ב"אחים לתשוקה" מרמזת דומיניק בונא לאפשרות של גילוי עריות בין המשורר פול קלודל ואחותו הפסלת קאמי. אך מרגע שבגרו השניים, דומה כי חייהם הם קווים מקבילים שאינם נפגשים זה עם זה. מתוך רשימה על
יום חמישי. חגיגת שירה הו! בבית ביאליק לרגל צאתו לאור של גיליון 7 של כתב-העת "הו!" יום ה', 05.02.2009, בשעה 20:30 (פתיחת דלתות בשעה 19:30) בהשתתפות: חנה מרון – מסע ספרותי בגיליונות הו! מוסיקה:
היא מזרזת אותי שאכנס למרפאה, מובילה אותי לתא קטן, מורה לי להסיר את כל בגדי מלבד התחתונים, ונעלמת שוב. אני עושה כדבריה, וכשדוקטור בּואִי וַאן טוֹ נכנס לתא, הוא מוצא אותי שוכב בתחתונים, שואל שאלה